פסק-דין בתיק דמ"ר 46400-12-11

1.         התובע הגיש תביעה זו לתשלום שכר עבודה ונסיעות.

2.         בכתב ההגנה נאמר כי חלק מהתשלום שהגיע לתובע שולם לו ונותרה יתרה בסך 1,500 ש"ח בגין שכר ו- 200 ש"ח בגין נסיעות.

3.         בעת דיון ההוכחות שהתקיים בפניי העידו בעלי הדין עצמם והגב' טליה שנברגר מטעם התובע.

            לאחר שהתרשמתי מהעדים כפי שהופיעו ונחקרו בפניי ועיינתי בכל מסמכי התיק, להלן החלטתי:

            התובע טען כי עבד 11 יום אצל הנתבע בגינם לא שולם לו שכר.

            לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי סוכם ביניהם שכר לפי תעריף 300 ש"ח ליום.

            התובע לא הגיש כל מסמך ממנו ניתן ללמוד לגבי ימי עבודתו אצל הנתבע, ל עומת זאת הנתבע הגיש את המסמכים נ/1 ו- נ/2 מהם ניתן ללמוד על 10 ימי עבודה כפי שנטען בכתב ההגנה.

            עדת התביעה הגב' שנברגר העידה בבית הדין כי בשיחה טלפונית שניהלה עם הנתבע, אישר האחרון באוזניה כי הוא חייב לתובע תשלום בגין 11 יום. הנתבע אישר את עצם קיום השיחה אך טען כי לא הודה בחבות לגבי 11 יום אלא אמר שיבדוק את הנתונים במשרדו כאשר הניירות יהיו בפניו מאחר ובעת שהתקיימה השיחה עמו נמצא בנסיעה מחוץ למשרד.

4.         לאור הנתונים שהוצגו בפניי אני קובעת כי הוכח בפניי כי התובע עבד 10 ימים אצל הנתבע בגין התקופה נשוא התביעה.

            לא הוצג מסמך או נתון ממנו עולה כי עבד יום נוסף.

            באשר לנסיעות - גרסת התובע לענין זה והסכום בגינו לא היתה ברורה ולפיכך אני מקבלת את גרסת הנתבע בכתב ההגנה כי מדובר ב- 200 ש"ח משמדובר בהודאת בעל דין.

5.         לגבי המסמכים ת/1, שהנתבע הכחיש כי הוא בכתב ידו או חתום עליו, וכן ת/2 - שיק על סך 2,600 ש"ח שאין חולק כי ניתן לתובע, נראה כי מדובר בהתחשבנות לגבי תקופה קודמת בין הצדדים ומכל מקום לא הובררה כל רלבנטיות של מסמכים אלה לתביעה נשוא הליך זה.

6.         באשר לטענת הנתבע כי 1,500 ש"ח שולמו לתובע במזומן ע"י בנו של הנתבע ע"ח החוב נשוא ההליך כאן - התובע כלל לא נחקר ולא נשאל על כך ואף בנו של הנתבע לא הובא לעדות על מנת לתמוך בטענה כי התשלום הזה אכן בוצע. משכך מדובר בטענת הודאה והדחה שהנטל להוכיחה עובר על שכם הטוען אותה - במקרה זה הנתבע - ואני קובעת כי נטל זה לא הורם על ידו.

7.         יצוין כי גם גירסת התובע לא היתה נקיה מסתירות משבכתב התביעה ציין שני סכומים, 3,300 ש"ח ו- 3,850 ש"ח (סעיף 8 לכתב התביעה) ובעת עדותו בפניי ציין כי הגיע לו בסביבות 3,600 ש"ח או 3,800 ש"ח.

            לאור הנתונים שהוכחו בפניי אני קובעת כי מדובר בסך 3,000 ש"ח לפי תעריף 300 ש"ח ליום X  10 ימים בהתאם לנ/1 ו- נ/2.

            בנסיבות אלה אין מקום לפסיקת פיצויי הלנה.

8.         התוצאה, איפוא, כי תביעת התובע מתקבלת.

            אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

א.         את הסך 3,000 ש"ח שכר עבודתו בגין עבודתו ודשים אוגוסט וספטמבר 2011 כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.11 ועד התשלום המלא בפועל.